כל מה שהנוער צריך במקום אחד
  www.noar.lev-habeer.matnasim.org
מחלקת הנוער
יום ש', כח’ בכסלו תשע”ה
    לאתר המתנ"ס  |  דף הבית  |  מי אנחנו  |  פרלמנט הנוער  |  מד"צים  |  סדנאות  |  אירועי שיא  |  תנועות נוער  |  תנועת הילדים  |  קיץ  |  שכב"ג  |  גלריה  |  צור קשר  
32 בני נוער מבאר-יעקב יצאו ליומיים טיול של כיף ואתגר בצפון הארץ.

כמי שרואים את הנערים והנערות מדי יום התלבטנו רבות בצוות מחלקת הנוער אודות הטיול. לא היינו משוכנעים שיהיו מספיק נרשמים, חששנו שמא טיול של יומיים יהיה קפיצה גדולה מדי בפעם הראשונה וכיו"ב. ואכן, למרות התלהבות רבה לכאורה של הנוער מהטיול, התכנית האטרקטיבית והמחיר המסובסד, מספר ימים לפני המועד היו רשומים רק בני נוער בודדים ונאלצנו לשקול ברצינות לבטל. לשמחתנו, מאמצי השיווק שלנו והעזרה מבני הנוער שכבר נרשמו נשאו פרי וערב היציאה היו רשומים 32 בני נוער. ביום רביעי בבוקר יצאנו מבאר-יעקב לכיוון בקעת בית צידה, בחלקה הצפוני של הכינרת ולתחנה הראשונה של היום - מסלול רטוב במיוחד בשפך נחל דליות המכונה: "המג'רסה". השמורה מאוד יפה והמסלול היה קצר ובסה"כ די קל. החברה השתוללו בבריכות ודומה היה שהם די נהנים. בסיום המסלול עצרנו לארוחת צהריים חפוזה ומייד למסלול קייאקים בירדן. אחרי תדריך בטיחות קצר התחלקה הקבוצה לקבוצות משנה של שניים, חמישה ושישה חברים ויצאנו לדרך. החברה עשו חיים ולא פספסו אף הזדמנות כדי לעצור ולהשפריץ איש על רעהו. בסיום המסלול חזרנו בחזרה לפארק הירדן, שם כבר המתינה לנו ארוחת ערב על האש. בסיום הארוחה בחרנו נקודה להעביר בה את הלילה ופנינו להקים את האהלים. למרות שאני די משוכנע שעבור רוב החברה הייתה זו הפעם הראשונה, עד מהרה העמדנו יחד מחנה לתפארת והחברה יכלו ללכת לשטוף מעליהם את תלאות היום. משכולם סיימו להתארגן פנינו להכנת קפה ותה על גזיה וצליית מרשמלו על המדורה מעשה הנוער להתפאר. כמי שידע מה מצפה לנו ביום המחרת שכבתי בשלב מסויים לישון, דבר שעשה רושם שאיננו חלק מהתכנית של חבריי הצעירים. בעשרים לשש לערך פקחתי את העיניים כשמעל האוהל שלי חבורה צעירה המנסה לנחש אם אני ער או ישן. עד מהרה כל הקבוצה הייתה ערה תוך שהחברה מגלים שלקפל אוהל זה לא פחות מסובך מלהרכיב אותו, ודאי כשעבדכם הנאמן מסרב לעשות בשבילם את העבודה. התארגנות קצרה, ארוחת בוקר ואנחנו כבר בדרך למסלול מאתגר בנחל ג'ילבון. משך ההליכה הצפוי שחרר פינוקים ראשונים לחלל אולם הם נפלו על אזניים "אטומות" ועד מהרה יצאה הקבוצה כולה (!) לדרך. אחרי התלבטות קצרה קיבלנו החלטה לא דמוקרטית ללכת על המסלול הארוך שהינו מעט ארוך וקשה יותר אך גם הרבה יותר יפה וחווייתי. שכן, ניסינו ליצור בטיול שילוב אופטימאלי בין כיף והנאה לבין ערכים מוספים דוגמת התחברות לטבע ושמירה על הסביבה לצד מתן תחושת מסוגלות ועבודת צוות. המסלול אכן היה יוצא מהכלל יפה ורווי במים וצמחייה אולם בהחלט היווה אתגר וקפיצת מדרגה משמעותית עבור הילדים. המפלים המרשימים, השחייה בבריכות לצד המים הצלולים ועשרות הדגים על כפות הרגליים בבריכת הקצינים המדהימה השכיחו מעט את הרגליים הכואבות, החום והעייפות. עד מהרה למדו הילדים למה לא כדאי לצאת לטייל עם קפקפים ומה קורה כשמבזבזים מים. באחת משיחותינו הקצרות על אבהות אמר לי לא מזמן גיסי שאחד הדברים המדהימים שקורים לו בתור אבא היא העובדה שהוא כאילו מגלה את העולם מחדש דרך העיניים של הבן שלו. בפראפרזה על אותה שיחה, אני חושב שמעבר לכיף הגדול עם בני הנוער היה מרתק לראות מהצד את התהליך שעברו במהלך הטיול, הן כקבוצה והן כפרטים, וכיצד הם "מגלים" את אמא טבע - פתאום כולם שותים מפה לפה, מתרסקים על האדמה בהפסקה מבלי לבדוק אם הצבע שלה מתאים לצבע המכנסיים ועוד. בדרך חזרה נדמו כולם באוטובוס. לפני שנרדם בבית עוד הספיק גיא לשלוח לי הודעה בפייסבוק: "...היה טיול חבל על הזמן, כיף של החיים מקווה שיהיה עוד כזה יאללה תארגנו".

 
 
חיפוש באתר